בולמסטיף

בולמסטיף

דמויי דוגה – מסטיפים

מוצא והתפתחות הגזע

בעבר…

בולמסטיף גזע הבולמסטיף פותח באנגליה ומוזכר מאמצע המאה ה 19. כלבים אלה נודעו  בשמות “מסטיף קטן והמעורב” או “מסטיף עם קורטוב של בול” אולם השם שבו נודע ביותר היה “כלב הלילה של שומר היערות”. שם זה גם תאם את תפקידו.

כלב הלילה של שומר היערות

Gamekeeper’s Night Dog

From Les Chines D’Arret 1890

תופעת הציד הבלתי חוקי (השגת גבול וציד בלתי חוקי של חיות בר בתוך שטחי אחוזה על ידי מי שאינו בעליה) היתה רווחת באנגליה במאה ה 19 .

ציידים בלתי חוקיים היו מגיעים בעיקר בלילה כדי לגנוב את חיות הבר שניצודו בתחומי האחוזה. אם הציד היה נשאר לשכב בשדה לאחר שנורה, משיגי הגבול היו מתגנבים לאסוף אותו. משיג הגבול היה מלווה בדר”כ בכלב  אשר היה מאומן לתקוף לפי פקודה..

שומרי היערות באנגליה שהיו אחראים על טיפול בחיות הבר ועל שמירה על אזור הציד באחוזות הגדולות,  בחרו לגייס את עזרתו של כלב כדי לסייע בעבודה המסוכנת של לכידה ושליטה בגנבים וגם בהגנה על חייהם. הם היו צריכים כלב הגנה שיכול לעקוב בשקט, לכסות מרחקים קצרים במהירות, ולהצמיד ולהחזיק ציידים בלתי חוקיים מבלי לפצוע אותם (עונשם היה מוות בתליה).

השומרים התנסו בכמה גזעים. המסטיף, הנחשב לכלב שמירה נהדר היה איטי מדי בגלל גודלו, הבולדוג, שהיה באותה עת כלב אכזרי יותר ממה שהוא היום – אכזרי מדי. שילוב גזעים אלה הוא השילוב הטוב ביותר לתפקיד הנדרש מהכלב. יש הטוענים כי סביר להניח שהשומרים הוסיפו גם מעט דם של כלבים זריזים יותר כמו בלאדהאונד ודני ענק. התוצאה היתה כלב בעל עוצמה וכושר הרתעה של מסטיף, אומץ של בולדוג וזריזות רבה יותר.

מאפיינים פיסיים היו כמעט חסרי משמעות לשומרים שהתמקדו בטמפרמנט הכלב ובביצועים יציבים. כלבים אלה היו צריכים אופי שקט, אינטליגנציה, אומץ ונחישות.

גודל הכלב היה שונה בהתאם לצורך או העדפת השומר אבל הרוב המכריע של הכלבים שקל בין 34 ל 45 ק”ג. רזה ושרירי.

כלב הלילה היה לעתים קרובות מנומר, כך שבקלות יכול היה להתחבא בצללים. הם אומנו להתעלם מהציד ולחפש רק אנשים. הם לא הוכשרו להשתמש בלסתותיהם על אנשים. במקום זאת, הם היו מאומנים להתנפל על הגנב ולהחזיקו עד להגעתו של השומר.

צייד בלתי חוקי נתפס על ידי בולמסטיף קדום

The Poacher of 1865 by Richard Ansdell

ככל שעבר זמן תכונותיו החיוביות הרבות של הבולמסטיף הפכו ידועות לציבור. מועדון מגדלי הכלבים הבריטי קיבל את גזע הבולמסטיף בשנת 1924 והאמריקאי בשנת 1933.

המגדלים האמריקאים מעדיפים אחוז גדול יותר של מסטיף (60% מסטיף, 40% בולדוג) ואילו המגדלים האנגלים מעדיפים שילוב של 50% מסטיף ו 50% בולדוג.

כיום…

במהלך 90 השנים האחרונות תפקידיו המקוריים של הבולמסטיף הלכו ונעלמו ואף נאסרו ע”י מערכת החוקים המודרנית. כנ”ל גם לגבי רמת האגרסיביות שהיתה בגזע, אסור שתהייה בו כיום.

עם השנים הכלבים הפכו בעיקר לכלבי משפחה ושמירה. כלבי הבולמסטיף, השייכים לקטגוריית  אילוף כלבים כלבי עבודה, משמשים כשומרים נאמנים בזכות אומץ לבם וזריזותם. ערנות הכלב עוזרת לו להיות שומר טוב, ואילו הנאמנות שלו הופכת אותו לכלב הגנה מושלם.

בשל חוזקם, גודלם והסיבולת הגדולה שלהם, הם מסוגלים להשתלט על פולש, מבלי לפגוע בו. עקשנותם הופכת את אימון הציות למעט קשה, אבל ההגנה על בני האדם מפצה על כך והופכת אותם לכלבי שמירה נהדרים. הם נובחים רק לעתים רחוקות, אבל כשהם עושים זאת, לנביחתם צליל עמוק, המתריע ומרתיע.

בשל יכולת השמירה שלהם והאינטליגנציה הגבוהה, הם מבוקשים גם ככלבי משטרה וצבא.

התחום של כלבי תרפיה הינו טבעי עבור הבולמסטיף, אופיו הרגוע, רצונו לרצות את האדם, סקרנותו, גודלו, פניו דמויי האנוש (בשל קרבתן של העיניים זו לזו ומיקומו של האף במרכז הראש) הופכים אותו לכלב תרפיה מצטיין. הנושא מפותח ביותר בארה”ב אך הוא הולך ותופס לו מקום של כבוד במדינות רבות.

פעילות התרפיה פופולארית במיוחד בקרב בעלים של בולמסטיפים אלופים שפרשו לגמלאות מזירת התצוגה ועתה מחפשים להם ולכלבם פעילות שתביא לידי ביטוי את יתרונותיו הגדולים של הגזע, תוך תרומה לקהילה וקירוב לבבות בין אדם לכלב. זמן האימון הנדרש להפוך בולמסטיף לכלב תרפיה הינו קצר.

בולמסטיפים אינם משמשים ככלבי נחייה לעיוורים אולם יש בינהם כאלו המשמשים ככלבים לחרשים ובולמסטיפים בעלי יצר הבאה מתאימים במיוחד ככלבים לנכים, משותקים וכן ככלבים לחולי אפילפסיה. באירופה ובארה”ב קיימות מספר קבוצות של בולמסטיפים המאומנים ככלבי חילוץ והצלה

פיזיולוגיה

הבולמסטיף הוא כלב גדול ומרשים, בנוי בעצמה ובפרופורציה. למרות הגודל והמשקל הוא בעל כושר גופני גבוה ומסוגל לרוץ מאוד מהר. מבנה גופו רחב ושרירי, הרגליים חזקות,  הראש גדול, אף פחוס, הפרווה קצרה.

הצורה החיצונית של הבולמסטיף תלויה ביחסי ההכלאה בין הבולדוג למסטיף.

  • תוחלת חיים: כ 10 שנים
  • משקל: 40-60 ק”ג
  • גובה: 60-68 ס”מ
  • ראש: רחב וגבוה, גולגולת חזקה, מרובעת עם כמות נכבדה של קמטים כאשר דרוך. עיניים כהות ובינוניות בגודלן. חלק גדול מהפרצוף הוא בעל גוון כהה ואפו שחור ובעל נחיריים גדולים. מעיני השקד החומות של הבולמסטיף משתקף מבט אינטיליגנטי וממוקד.
  • גוף: הגב קצר וישר, החלציים הם רחבים ושרירים, החזה רחב וגבוה
  • פרווה: קצרה, קשה ועמידה בפני פגעי מזג האויר, צמודה לגוף.
  • צבע: גוון מנומר, חום בהיר או אדום. אזור הלוע בעל צבע כהה יותר מהגוף
  • אוזניים: מתקפלות בצורת V

ממוקמות גבוה ורחוקות זו מזו. יוצרות צורה מרובעת לגולגולת

  • זנב: ממוקם גבוה, חזק בבסיסו, מתחדד עד לקרסוליים

בעיות הבריאות הנפוצות ביותר בגזע הן

  • תת פעילות של בלוטת התריס
  • בעיות פרקים – מפרק הירך
  • אלרגיות – בדרך כלל לצמחיה ובעלי החיים המקומיים
  • קושי ברביה – נתוח קיסרי הנדרש לעיתים להצלת האם במקרה של המלטה גדולה
  • מחלות לב וסרטן
  • בעיות עיניים – נפוץ ביותר אצל הגזעים המקומטים
  • התנפחות / פיתול קיבה – פחות נפוץ בעשור האחרון תודות למזון מתאים יותר
  • רצועות צולבות קדמיות קרועות – הבעיה הנפוצה ביותר של גזע זה הנגרמת בעיקר על ידי רשלנות. בדרך כלל כשהכלב שמן מדי והבעלים מנסים להפעילו יותר מדי, גוף הכלב לא יכול להתמודד עם זה וכך נגרמות הפציעות

תכונות גזע אופי והתנהגות

הבולמסטיף הינו שרירי מאוד, עירני, רב מרץ, אמיץ ונאמן, ועם זאת עצמאי, נוטה להתנהגות עקשנית וזקוק לאדם מיומן בקרבתו.

הוא בעל חושי ריח ושמע טובים מאוד ויכולת ראיה טובה, יכולת תפיסה מהירה, סקרנות טבעית וכושר עמידה.

זהו גזע יציב, בעל בטחון עצמי, כושר עמידות, יצר רכושנות וכוח רצון לצד מסירות גדולה לבעליו. הוא פותח ככלב שמירה אולם הוא רך ונעים למשפחתו. יש לגזע חיבה לילדים, במיוחד אצל כלבים שגדלו בבתים עם ילדים. זהו גזע שקט בעל טמפרמנט רך שאינו נובח בדר”כ ללא סיבה מספקת. הגזע ניחן באינטיליגנציה, נהנה ממגע פיסי עם אנשים ובעל רצון לרצות את בעליו

כלבים אלו גודלו כדי לעבוד לצדו של האדם וכדי לעקוב אחר אדם לכן הם אינם בהכרח אוהבים כלבים אחרים, סוציאליזציה והכשרה היא חלק מאוד חשוב אם הכלב עומד לחלוק את חייו עם חיות מחמד אחרות.

בולמסטיף וילדים

באופן כללי הם מסתדרים עם ילדים טוב מאוד. יש להם סיבולת כאב גבוהה והם לא יתפרצו בתגובה למשיכת זנב או אוזן. עם זאת  רצוי ללמד את הכלב לכבד את הילד ואת הילד לכבד את הכלב.  חשוב לזכור כי מדובר בכלבים גדולים, ומה שאמור להיות חבטה שובבה עם כף היד מסוגל להפיל ילד קטן בקלות

בולמסטיף וחיות אחרות

ניתן ללמד את רוב הבולמסטיפים לחלוק מגורים עם חתול למרות שאלו בעלי יצר טרף גבוה לעולם לא יאבדו את הפיתוי לרדוף אחריו.

כלבים אחרים הם עניין אחר. מכיון שהגזע פותח כדי לעבוד באופן עצמאי ולהיזהר מפולשים כלביים הם לעתים קרובות תוקפנים כלפי כלבים אחרים.

ברוב המקרים זכר ונקבה יסתדרו אבל מפגש עם כלב אחר מאותו המין (בכל גודל / גזע) בדרך כלל יוביל לצרות.

אילוף

הבולמסטיפים יש לומר, הם הוגי דעות עצמאיים. באופן כללי, הם רוצים לרצות את בעליהם, אבל הם כמעט ולא רואים את הערך בלחזור על אותן הפעולות שוב ושוב. מסיבה זו הגישה לחינוך הבולמסטיף לציות צריכה להיות שונה מהגישה לגזעים אחרים. עם זאת רבים מבעלי הבולמסטיף נהנים ממגוון פעילויות עם כלביהם: צייתנות, זריזות, מעקב, וקארטינג הם פעילויות שבהן מצטיין הבולמסטיף. כמו כן כלבים אלו הם כלבי תרפיה מעולים ויכולים להעלות חיוך על פניו של כל מי שהם מבקרים

סביבת חיים

הבולמסטיף הוא טוב ביותר כבן לויה למשפחה המתגורר בבית עם יקיריו. למרות ממדיו הגדולים ומראהו ה”קשוח” הוא בעל טמפרמנט רך. הם הכי מאושרים כאשר הם מבלים זמן עם המשפחה שלהם והם הם יכולים לחיות באושר בדירה.

רוב הבולמסטיפים אינם דורשים הרבה פעילות גופנית, הליכה קצרה או השתובבות קצרה בחצר עשוי להיות כל מה שהם צריכים.

הבולמסטיפים מאוד לא סובלניים כלפי חום קיצוני, צריך להיות בטוחים שהם לא יתחממו יותר מדי בימים חמים, ולהגביל את הפעילות לשעות הכי קרירות של היום.

כמובן שאסור להניח להם לשוטט בשכונה או בסביבה ללא השגחה. הם כלבי שמירה וכשהטריטוריה שלהם מתרחבת כך גם מחויבותם להגנה על האזור מכלבים ואנשים אחרים.

לבולמסטיף יש דעה מובהקת משלו והוא בעל רוח עצמאית. הוא ייתן לבעליו ומשפחתו אהבה ומסירות ללא גבולות אבל ישמור על פינה משל עצמו כרוח חופשית המסוגלת לקבל החלטות עצמאיות ולפעול לפיהן. לכן, מומלץ לאלף גזע זה בגיל מוקדם. הבולמסטיף לומד מהר ומשתעמם מהר וצריך להתאים האימונים לאופי שכזה.

מידע נוסף:פנסיון לכלבים
מידע נוסף:קורס אילוף כלבים