כל מי שאי פעם גידל גור כלבים מכיר את הרגע הזה שבו אתם מוצאים שלולית בדיוק על השטיח החדש, והכלב עומד שם עם פרצוף של “אני? לא קשור!”.
אז איך עוברים מהכאוס הזה לבית נקי ולכלב מאומן?
בואו נדבר על זה.
הכללים הבסיסיים-
סבלנות היא שם המשחק: זכרו, כלבכם הוא לא טורנדו שמטרתו להחריב את הבית שלכם (למרות שזה לפעמים מרגיש כך). גמילה מצרכים היא תהליך, והיא דורשת זמן, סבלנות והרבה מגבונים.
שגרה, שגרה ושוב שגרה: כלבים אוהבים שגרה. הקפידו להוציא את הכלב החוצה בזמנים קבועים: לפני/אחרי הארוחות, אחרי שינה, ואחרי משחק. בעצם, כל דבר שהם עושים זה סיבה לצאת לטיול.
ציידו את עצמכם בתגמולים: חטיפים הם חברים שלכם (ושל הכלב שלכם). כל פעם שהוא עושה את צרכיו במקום הנכון, הפכו את זה לחגיגה קטנה – חטיף, ליטוף ומילים מתלהבות כמו “איזה כלב טוב”.
תיחום: להשתמש בגדר/ כלוב כדי לתחום את הכלב ולמנוע ממנו את הפריווילגיה לעשות צרכים באזורים בבית, לאחר זמן שהייה סביר בכלוב, אנחנו מורידים ישר את הכלב לטיול ונותנים לו את האפשרות לעשות צרכים. וככה מלמדים את הכלב איפוק.
איך להתמודד עם “תאונות”
אל תענישו! ראיתם צרכים של הכלב על הרצפה בסלון? נשמו עמוק. כלב לא מבין ברטרו!!! צעקות או עונשים רק יבלבלו אותו ויגרמו לו להאמין שאתם כועסים על ה”תוצר” ולא על המיקום. ניתן לתקן את הכלב (ווקאלית, המילה “לא”) בשעת מעשה בלבד.
נקו בצורה נכונה: השתמשו בחומרי ניקוי שמיועדים להסרת ריחות כדי למנוע מהכלב לחזור לאותו מקום. חשוב שהריח יעלם לא רק עבורכם אלא גם עבורו.
למדו מהתאונה: אם התאונה קרתה, שאלו את עצמכם: “מה פספסתי?”. אולי עבר יותר מדי זמן מאז שהוצאתם אותו החוצה? אולי לא שמתם לב לסימנים שהוא מחפש מקום?
טיפים מקצועיים-
שחקו את “המרגל”: כלבים נוטים להראות סימנים כשהם צריכים לעשות צרכים – רחרוח, הסתובבות במקום או מבט ממזרי כזה. תהיו במעקב אחריהם.
קחו אותו למקום קבוע: כלבים אוהבים עקביות. בחרו מקום קבוע בחוץ שבו תעשו את “עסקי הצרכים”. המקום הזה יהפוך ל”שירותים” שלו, והוא יידע בדיוק מה לעשות שם.
תחגגו הצלחות! עשיתם את זה! הכלב עשה צרכים בחוץ! תנו לו תחושה שהוא כרגע זכה בפרס הכלב המצטיין של השנה.
מתי זה משתפר?
רוב הגורים מבינים את הרעיון תוך כמה שבועות עד חודשים, אבל זה משתנה מכלב לכלב.
אם אתם מתקשים, כדאי לשקול פנייה למאלף מקצועי שיוכל לעזור לכם.
לסיכום
גמילה מצרכים היא אתגר, אבל עם הרבה סבלנות, חוש הומור וחטיפים – זה לגמרי אפשרי.
זכרו, כל כלב הוא אינדיבידואל, ותהליך הלמידה יכול להיות מצחיק, מפתיע ולעיתים גם מתיש.