[X]

צ'יוואווה

צ'יוואווה

מוצא הגזע

*משפחה
צ'יוואווה משתייך למשפחת כלבי הלוויה או כלבי השעשוע. משפחה זו מתאפיינת בכך שחבריה נוצרו על מנת לשמש כבני לוויה לבני האדם. לרוב הכלבים במשפחה זו אינם גדולים והדגש הגדול הוא אופיים והתקשורת שלהם עם בעליהם. בין היתר נוכל למצוא במשפחה זו את השיצו, פקינז, קינג צ'רלס קווליר ועוד. כל הכלבים במשפחה זו ידידותיים לאדם (במיוחד לבעלים) ואוהבים לשחק ולהשתעשע.

*מוצא הגזע

הגזע הוא העתיק ביותר ביבשת אמריקה. ארץ המוצא הרשמית של הצ'יוואווה היא מקסיקו.

אך כנראה שהוא היה נפוץ באיזור הרבה יותר רחב המגיע לאל סלבדור.

הסביבה היא סביבה חמה (אליה הגזע מאוד מותאם) ולחה ובאיזורים נרחבים מלאה בג'ונגלים ויערות גשם.

*התפתחות הגזע

כפי שהוזכר, מוצא הצ'יוואווה ממקסיקו והוא נקרא על שם האיזור צ'יוואווה.

אין קונצנזוס חד משמעי לגבי מוצאו המדוייק, לפי חלק מהחוקרים הגזע הוא בין הראשונים שהתקיימו ביבשת אמריקה, וחוקרים אחרים טוענים שהוא בכלל התפתחות מיניאטורית של כלבי הפרייה במרכז אמריקה.

עם זאת כנראה שמוצאו של הגזע הוא מגזע עתיק בשם טאצ'יצ'י, שהיה נפוץ בתרבויות אינדיאניות קדומות (נמצאו חפצים ארכיאולוגים עם מראה של כלבים המזכירים את הצ'יוואווה), הגזע הזה היה מעט גדול יותר מהצ'יוואווה המוכר לנו בנוסף לעובדה שכנראה היה חסר את היכולת לנבוח.

על פי השערות, הגזע העתיק המוזכר הורבע עם גזע ננסי חסר שיער שהגיע כנראה מאיזור המזרח הרחוק (סין) עם זאת הדעות חלוקות לגבי הגעתו של גזע זה.אילוף כלבים על פי חלק מהחוקרים הגזע הגיע בקשרים יבשתיים בין היבשות, ואילו אחרים טוענים שהגזע הגיע עם מגלים וסוחרים ספרדים תוך ביסוס המסחר עם סין.

תמיכה לדעה זו ניתן בתיעוד של ניסיונות סינים ליצור גזעים ננסיים תמיכות נוספות נמצאו במחקרי DNA וארכיאולוגיה.

מיתוסים רבים אופפים את הגזע ומקשרים אותו אל האינדיאנים ביבשת, על פי חלקם הכלב היה מלווה ומגן על הנשמות בדרכם לעולם הבא ולפי סיפורים אחרים הגזע שימש בכלל כקורבן לאלים בשבטים האינדיאנים.

הגזע כפי שהוא מוכר כיום הוא תוצר של מרביעים אמריקנים והוא הוכר כגזע על ידי מועדון הגזעים האמריקאי בשנת 1904 ועל ידי מועדון הגזעים הבריטי ב1924.

תכונות הגזע:

*פיזיולוגיה

הצ'יוואווה הוא הכלב הקטן ביותר בעולם.

גובהו 15-20 סנטימטרים ומשקלו 1-3 קילוגרמים.

מבנה הגוף מלבני (ארוך יותר מגבוה) הראש עגול, האזניים גדולות החוטם מחודד העיניים גדולות בולטות מעט ורחוקות יחסית זו מזו. הזנב ארוך ומעוקל.

הפרווה יכולה להיות ארוכה, קצרה, חלקה או גלית (בשגר יחיד נוכל לעיתים למצוא את כל אפשרויות הפרווה). אין הגבלה לצבעי הגזע.

לגורים יש נקודה רכה בקודקוד הנקראת מולרה (molera) ועם התבגרות הכלב היא מתקשה ונסגרת.

הגיל הצפוי הממוצע של הצ'יוואווה הוא 13-15 שנים.

 צ'יוואווה עם פרווה ארוכה

*תכונות הגזע

הצ'יוואווה הוא כלב לוויה נהדר, אמיץ, חיוני, גאה והרפתקן.

למרות גודלו המיניאטורי, הגזע אינו פחדן כלל ולרוב הוא יתנהג בכלל ככלב הרבה יותר גדול ממידתו הצנועה.לעיתים הצ'יוואווה נוטה לתוקפנות (במיוחד כלפי כלבים מגזע אחר), אך ניתן להתגבר בקלות על הבעיה על ידי חשיפה רבה לכלבים רבים ככל האפשר על מנת לאפשר לו הרגשת נוחות בחברתם.

הגזע גם מאוד נוטה להתרגש לאור התרחשויות כגון חזרת הבעלים הביתה ולעיתים יפרוץ בנביחות שלא יפסיקו זמן רב.

*הגזע כחיית מחמד

הצ'יוואווה הינו כלב שמאוד נקשר לבעליו, ופעמים רבות ייקשר בצורה חזקה יותר לאחד מן הבעלים, דבר זה מוביל לרוב לחשדנות מוגברת כלפי זרים והוא עלול לנסות לנשוך.

הגזע גם מאוד אנרגטי לגודלו וסקרן, ובמצבים רבים ינוע אל מרכז העניינים בכדי לראות מה קורה (למרות שמיד לאחר מכן יזוז מהדרך).

*שימוש הגזע כיום

כמו בעבר, גם היום הגזע משמש ככלב לוויה (זהו אחד הגזעים האהובים בארצות הברית) וככלב משפחה.

*בעיות אופייניות (בריאות ואופי)

כמו הרבה גזעים קטנים, גם הצ'יוואווה סובל לעיתים מסינדרום הכלב הקטן, למעשה זוהי אינה הפרעה כי אם התנהלות לקויה מצד הבעלים כלפי הכלב, במקרה זה, הכלב הקטן מקבל לגיטימציה לפעולות שכלב גדול ממנו לא היה מקבל, לדוגמא: קפיצה על אנשים מבטאת אצל כלבים דומיננטיות אבל מכיוון שהכלב קטן, הבעלים מבליג ומעודד התנהגות דומיננטית מצד הכלב.

בעית אופי נוספת ממנה לעיתים סובל הצ'יוואווה היא קנאה מוגזמת כלפי הבעלים (ובמיוחד אחד מהם אליו הוא נקשר בצורה חזקה יותר) במקרים כאלו הוא ינסה להגן עליו דבר שיוביל לנשכנות ונבחנות.

בנוסף הגזע בעל "פתיל קצר" כלפי הצקות דבר שהופך אותו לגזע שלא מסתדר בצורה טובה עם ילדים שכן הוא עלול לנסות לנשוך אותם במקרה ויתגרו בו.

לבסוף, נראה שהצ'יוואווה מסוגל לזהות את בני גזעו בצורה מדוייקת והוא לרוב יעדיף אותם על פני גזעים אחרים לעיתים בצורה מוגזמת שעלולה לגרור תוקפנות שלו כלפי כלבים מגזעים אחרים.

כמו לכל הכלבים הקטנים גם לצ'יוואווה בעיות בריאות גדולות, בין היתר:

בעיות אורטופדיות – לעיתים לצ'יוואווה (כמו לגזעים קטנים אחרים) יש נטיה לפרוק את מפרק הברך, במקרים קלים הברך מחליקה חזרה אל מקומה אך במקרים קשים יותר יש צורך בהתערבות כירורגית.

מולרה – כפי שהוזכר קודם, לצ'יוואווה יש בעת גדילתו חלק בגולגולת רך ופגיע יותר היכן שהגולגולת נסגרת אט אט תוך התבגרותו אך ישנם כלבים אצלם הגולגולת אינה נסגרת הרמטית והם נותרים עם האיזור הפגיע בראשם מה שמותיר אותם פגיעים יותר לפגיעות ראש ולהידרוצפלוס (ראש מים) אשר מתרחש כאשר חדרי המוח מתמלאים בנוזלים ועלול לגרום להתקפים ואף למוות אם הנוזלים לא ינוקזו.

בעיות כבד – לחלק מכלבי הצ'יוואווה יש בעיה בהולכת הדם אל הכבד דבר העלול לגרום להצטברות רעלנים בגוף הכלב.

בנוסף סובל הצ'יוואווה מדלקות עיניים ואזניים חוזרות ונישנות ובשל גודלו הקטן הוא פגיע ואף מאבד חום בצורה מאוד מהירה (במיוחד לאור העובדה שחילוף החומרים שלו מאוד מהיר) גודלו הקטן של פיו וחוסר התאמתו לגדילת שיניים בצורה טובה מחייבת טיפול דנטלי תכוף יחסית.ולבסוף, הנטיה להאכיל כלבים קטנים בצורה מוגזמת יכולה לגרור בעיות השמנה.

 

מידע נוסף:פנסיון לכלבים
מידע נוסף:קורס אילוף כלבים