[X]

לאסה אפסו

לאסה אפסו

כלבי לוויה וזעירים – גזעים טיבטיים

מוצא והתפתחות הגזע

לאסה אפסו או בשמו הטיבטי "Bark Lion Sentinel Dog –  Abso Send Kye"  החל את דרכו לפני יותר מ-3,000 שנים. ככלב שמירה על המנזרים בטיבט. זהו כלב קדוש בטיבט – הבודהיסטים מאמינים שנשמות של לאמות (נזירים טיבטים חשובים) עוברות ישירות לכלבים אלו.

הלאסה אפסו פותח ככל הנראה מגזע כלבים עתיק – הספנייל הטיבטי – שהיה כלב שמירה קטן והיה הבסיס לגזעים טיבטיים וסיניים רבים.

ספנייל טיבטי

לאחר שפותח גזע האב התפצל הגזע לשני גדלים: האחד גדול – טרייר טיבטי, והאחר קטן – הלאסה אפסו.

מכיוון שסכנה איימה מחוץ ומבית, מסטיף ענק היה קשור בחוץ לצד הדלת החיצונית למניעת  כניסתם של פולשים, ואילו כלבי לאסה אפסו הוחזקו כשומרים מיוחדים בתוך בתי המגורים.

תפקידם היה להתריע מפני זרים ומכיוון שחיו בין כתלי המנזרים הפכו להיות בני – לוויה לנזירים. ביום היו מלווים את הנזירים ובלילה היו מסתובבים ברחבי המנזר, כאשר זרים היו מגיעים היה נובח עד שהיו הנזירים מגיעים לראות מי הגיע.

הכלבים הקטנים התאימו במיוחד לעבודה זו בגלל האינטליגנציה הגבוהה שלהם, שמיעתם המעולה, ואינסטינקט מפותח היטב להבדיל בין אנשים מקורבים לזרים.

מקור שמו הוא שילוב של שם עיר הבירה הטיבטית 'להאסה' והמילה 'אפסו', שהיא ככל הנראה שיבוש המילה הטיבטית 'ראפסו', אשר פירושה 'זקן עז'. אכן, פרוותו של של הלהאסה אפסו היא מחוספסת למגע כמו שיער של עז.

שנים רבות הייתה זו מסורת בקרב הנזירים הטיבטים אשר חיו במנזרים שבשטחי עיר הבירה להאסה;  הנזיר המצטיין זכה במתנה מיוחדת – בכלב לאסה אפסו, אשר שימש לו חבר ומלווה. אסור היה למכור את הכלבים האלה או לסחור בהם, וניתן היה לקבלם רק במתנה.

בשנת 1901 הביאה עמה מק'לרן מוריסון כמה כלבי להאסה אפסו מטיבט לאנגליה, ושם החלו לראשונה לגדל אותם מחוץ לטיבט. בשנת 1902 אישרה ההתאחדות האנגלית לכלבנות את הגזע, ואת התקן הראשון לגזע, (אשר הוכר באותה תקופה בשם 'לאסה טרייר').

בשנת 1930 נפגש סוידם קוטינג, מטייל וחוקר ארצות אמריקני, עם הדלהי לאמה ה-13, ובעקבות הידידות שהתפתחה בין השניים הוא קיבל ממנו במתנה לאסה אפסו – כך הגיע הגזע גם לאמריקה. ב-1935 כתבה ההתאחדות הכלבנית האמריקנית (AKC) את התקן האמריקני של הגזע, עד שנכתבו התקנים המודרניים יותר, אשר על פיהם מגדלים את הגזע כיום. כיום הלאסה אפסו פופולרי מאוד במערב אירופה ובאמריקה, ובתי הגידול המפורסמים והגדולים לגזע נמצאים באיטליה (דאל'אלבריקו) ובספרד (אל-מינגס).

פיזיולוגיה

הלאסה אפסו הוא כלב בעל מבנה גוף מוצק, רגליו קטנות יחסית לגופו והזנב מכוסה פרוה ומורם למעלה. הראש קטן, האוזניים קטנות, הפרווה ארוכה, מלאה ולא נעימה למגע.

הלאסה אפסו מתבגר באיטיות ומגיע לבגרות בשנתו השלישית או הרביעית. תוחלת החיים הממוצעת היא בין 12-15 שנה אבל רבים מהם מגיעים לגילאים מבוגרים יותר.

משקל: 6-7 ק"ג

גובה: 25-28 ס"מ

ראש: מלא שער הנופל על העיניים, שפם וזקן. אף שחור, לסת תחתונה נסגרת מעט מעל לסת עליונה. עיניים שחורות ממוקמות מקדימה, אובליות.

גוף: חסון מאוזן וקומפקטי.

פרווה: פרווה עליונה ארוכה, כבדה וישרה, לא צמרית ולא משיית, פרווה תחתונה בינונית. משמשת לבידוד מחום ומקור.

צבע:  זהוב, חול, דבש, אפור כהה, צפחה(כחול-אפור), עשן, רב צבעים, שחור, לבן או חום.

אוזניים: תלויות ומלאות שיער.

זנב: נישא מעל הגב בקשת רחבה

בעיות בריאות נפוצות

בדרך כלל כלב בריא מאוד, אין בעיות בריאות מיוחדות שמאפינות את הגזע.

בגלל שאזנייו שמוטות והשיער מכסה את העיניים ופרוות גופו סמיכה יש לשים לב שלא מתפתחות דלקות אזניים עניים ועור.

יש להם נטייה קלה לקבל דיספלסיה של מפרק הירך (דיספלסיה של מפרק הירך הינה מחלה תורשתית. גורים הלוקים במחלה נולדים עם מפרק ירך  בעל התאמה לקויה, וההליכה עם מפרק פגום מביאה בסופו של דבר לשינוי מבנה המפרק ולהתפתחות דלקת פרקים ניוונית הגורמת לכאב במקום) גם בעיות בכליות, בעיות עיניים וכיבים מדממים.

תכונות גזע אופי והתנהגות

בזכות טיפוח נכון של הגזע קיבל הלאסה אפסו במשך השנים אופי נוח מאוד לאנשים ולילדים.

מזגו ייחודי: שמח, שובב ודמוי ליצן, כמו גם מלכותי, מכובד ומנוכר. זהו גזע עצמאי מאוד ולא בהכרח בנוי כדי לרצות את אדונו.

גורי להסה מלאי אנרגיה וסקרנות, אילוף כלבים שלהם הופכים רגועים יותר בבגרותם, אך עדיין נשארים שובבים.

הלאסה אפסו, כלב שמירה במקורו, בדרך כלל חשדן כלפי זרים. כדי להתגבר על נטיה טבעית זו, סוציליזציה מוקדמת הינה קריטית.

מכיוון שהלאסה אפסו הוא כלב לוויה קלאסי הוא נוח מאוד, וכמעט אינו מורגש בבית. הוא יכול להישאר שעות רבות לבד, והוא מקבל את בני הבית בשמחה רבה.

הוא אינו מותאם בשום אופן לגידול מחוץ לבית. הוא מסתדר מצוין עם בעלי חיים אחרים כמו חתולים וארנבות, אך אינו אוהב כלבים זכרים אחרים בסביבתו. עם זאת, הוא יודע לזהות זכרים חזקים ממנו, ונמנע מ'להתעסק' אתם.

כאשר מגדלים בבית שני 'לאסות', זכר ונקבה, הנקבה היא זו ש'מנהלת את העניינים'.

הלאסה אפסו אינו תוקפני. הוא אינו זקוק לפעילות רבה, ולרוב הוא כלב חזק ובריא. בעקבות שנים רבות של שהייה באוויר הדליל של הרי טיבט ותנאי מזג האוויר הקיצוניים ששררו שם פרוותו מבודדת מקור ומחום, ואין לו נשירה עונתית, ולפיכך הוא אינו אלרגני לבני אדם.

בזכות אופיים הנוח והייחודי של כלבי הלאסה אפסו, כמה מהם משמשים כלבים טיפוליים לילדים ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים.

אילוף הכלב לאסו אפסו

הלאסה יתנגד למשמעת קשוחה ויגיב טוב יותר לאימון בחיזוקים חיובים. רוב הלאסות יעשו כמעט הכל עבור פינוקים. משום שהם חכמים, הם משתעממים בקלות מהשגרה באימון הציות ולכן העבודה עמם צריכה להיות קצרה ומגוונת כדי לשמור על ערנות הכלב.

כבעלי אינטליגנציה חריפה ויכולת חשיבה הלאסה אפסו יכול להיות מעט מניפולטיבי. לכן עקביות היא אלמנט מכריע בהכשרתם.

חייבים להגדיר ללאסה אפסו מי הבוס כאשר הוא גור ולאחר שזה נעשה ניתן להמשיך ולאמנו בעדינות, אורך רוח ובמיוחד בכבוד.

טיפוח

לאסה אפסו דורש המון עבודה, הפרווה הארוכה חייבת סירוק יסודי יומיומי , מקלחות עם שמפו יבש פעם בחודש. הפרווה חייבת להיות נקייה ומסודרת, ולא עלולים לצוץ קשרים אשר גורמים לבעיות עור שונות..

 

מידע נוסף:פנסיון לכלבים
מידע נוסף:קורס אילוף כלבים